יום שני, 22 בספטמבר 2014

ברכה לראש השנה


בכל שנה, לפני ראש השנה אני חושבת לעצמי
מה הייתי רוצה לברך את  יקירי ואת עצמי ?

בכל שנה אני יודעת שהנוסח של הברכה יגיע אלי
אם אפתח את עיני לראות, אם אטה את אוזני לשמוע...

והנה מתקרבת לה השנה החדשה
וכמו במטה קסם, מגיעה אלי הברכה המיועדת...

לאחרונה קניתי את הספר של מיכה גודמן
"הנאום האחרון של משה"
ושם בעמוד 59 מצאתי את הברכה :

 אַחַת, דִּבֶּר אֱלֹהִים--שְׁתַּיִם-זוּ שָׁמָעְתִּי:
                                                       (תהילים סב' יב')

מיכה גודמן כותב כי הדיבור של אלוהים הוא אחד,
אך הוא נשמע בקולות מרובים.
ולי זה הזכיר את הדינמיקה שבין האינטואיציה
שהיא אחודה  (אם אדם מתלבט אם תמונה היא יפה או לא........
היא לא...)
לבין המודע-השכל שהוא מלא בקולות...
ועם זאת התחברתי גם אל הקולות הרבים
והמגוונים שנמצאים סביבי
שבכל אחד מהם נמצאת ידיעה פנימית
ייחודית לאותו אדם
ואל היכולת לשמוע את האלוהים באותו קול
וזה מיד מחבר אותי לשיר של רחל חלפי - מילים עילגות
שבו מזמינה אותנו המשוררת להקשיב למילים:

תקשיבו להן.  הן מכות על החזה שלהן
באגרופים
מכות על החזה הזה
להשמיע את החומר שבפנים
הנחבא
מת לומר את דברו.     (מתוך הספר "שוליים" - רחל חלפי)

ואני מאחלת, מעומק ליבי, שבשנה הבאה עלינו לטובה
אדע להקשיב לקולות הנשמעים סביבי  וגם לקולות
הנשמעים בתוכי, להקשיב היטב...
ולזהות את האחד....
שנה מלאת קשב לכולנו....

יום חמישי, 21 באוגוסט 2014

דרושים מנחי סדנאות לגמילה מביקורת - והפעם על המילה למה...



בפוסט הקודם  הצגתי בפניכם
שהמילים המאפיינות את השפה של האדם הביקורתי
הם :  לא  ולמה...

הבטחתי לכתוב על המילה למה
אבל בינתיים התרגשה עלינו מלחמה הקרויה מבצע
אני הייתי במילואים...
רק השבוע אחרי פגישה עם יונית צוק הבלוגריסטית
http://www.blogeristit.com/
חזרה לי היצירתיות....

המילה למה מופיעה לראשונה בתנ"ך בספר בראשית פרק ד' פסוק ו'
אלוהים פונה אל קין, לאחר שרצח את הבל :

"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל קָיִן לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ."

אלוהים סקרן לדעת למה קין נפלה רוחו, אנחנו לא באמת יודעים
אם אלוהים יודע את התשובה אם לוא (זה לא כתוב),
אבל אלוהים מגלה התעניינות במצב רוחו של קין...
מכאן שהופעתה לראשונה של המילה למה היא בהקשר סקרני,
בהקשר סקרני לגבי רגשות ומצב רוח

אלא שהפעם השנייה שהמילה למה מופיעה היא כבר מצוטטת
מפיו של פרעה שפונה אל אברם, לאחר שהוא מגלה ששרה אינה אחותו
של אברם, בראשית פרק יב' פסוק יח' :

"וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם וַיֹּאמֶר מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי לָמָּה לֹא הִגַּדְתָּ לִּי כִּי אִשְׁתְּךָ הִוא."

כאן,  פרעה כבר בא בטענות, מבקש לעשות תחקיר עם אברם
המילה למה מופיעה בהקשר של ביקורת והביקורת נאמרת ע"י מלך...

אז מה אני מבינה מזה?

היצירה האלוהית של המילה  למה  היא על מנת שנשתמש בה כדי
לגלות סקרנות, בתחילה על רגשות, ואחר כך על היבטים נוספים של הקיום האנושי

השימוש האנושי במילה למה  מגיע מפרעה, שעליו כבר נאמר,
שהוא מסמל מקום שיש בו מיצר (מצרים) וההזמנה היא להשתחרר ממנו
זאת ועוד ביקורת, גם עצמית, תמיד מגיעה ממקום שהוא, לכאורה,
רם ונישא, איזשהו אדם או חלק בתוכינו שכאילו יודע יותר טוב מאיתנו..

אז מה עושים?

משתמשים במילה למה על מנת לגלות סקרנות... (למה לזברה צוואר ארוך?)
מחליפים את המילה למה במילה איך בשאלות שההקשר שלהן הוא ביקורת
(איך אני יכולה לעזור  לך לזכור לכבות את האור?)
זה הרי הופך את התקשורת שלנו עם עצמינו ועם הסובבים אותנו אחרת לגמרי...

 והרי לכם עוד טיפ לחדר הכושר של הנפש....




יום שישי, 13 ביוני 2014

דרושים מנחי סדנאות לגמילה מביקורת


יש לי המון מה להגיד על מה שאני  עושה לא טוב...
אז מה? זה עוזר לי לעשות את זה  יותר טוב?

לא

אני חושבת לעצמי מה יכול לעזור לי להשתפר...
מצאתי, אם אני אשאל את עצמי את השאלה פורצת הדרך

למה ???

תשובה: ככה! אין באמת תשובה טובה לשאלה למה, ילדים יודעים את זה
אז מה עושים? איך משתפרים?
המילים לא ולמה הן מילים שמאפיינות את השפה הביקורתית
אדם ביקורתי מרבה להשתמש בשתי המילים הללו
חיפשתי דרך להיגמל או ללמוד להשתמש אחרת במילים הללו, אז...
עשיתי את מה שאני בדרך כלל עושה כשאני מחפשת תשובות חכמות


חזרתי אל המקור - התנ"ך

המילה לא מופיעה רק בפרק השני של התנ"ך, בפרק הראשון אלוהים בורא
את העולם, ובכל הפרק הראשון המילה לא אינה קיימת, היא נבראת בפרק השני
זה היה עבורי הבנה נהדרת...שאם רוצים ליצור/לברוא מציאות חדשה
חשוב להשמיט את המילה לא...
כשאתם מבקשים ליצור משהו שונה/אחר/חדש בחיים שלכם כדאי להימנע מלהשתמש במילה לא

אז מתי היא הופיעה, המילה לא?

בפרק ב' פסוק ה' "וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח
כי לא המטיר יהוה אלוהים על הארץ ואדם אין לעבוד את האדמה"
מכאן שהמילה לא מופיעה על מנת להעיד על החסר
ראשיתה של המילה לא היא בידיעה שמשהו חסר כאן
הבריאה אינה מושלמת, ומעולם לא הייתה אמורה להיות...
ואכן אלוהים, מיד אחר הופעת המילה לא, מתחיל ליצור (כך כתוב) יצירות נוספות בעולם

אז מה זה אומר לי? לנו?

שהופעתה של המילה לא הייתה על מנת שנשים לב למה שעוד לא נעשה
וכדאי שנמנע מהשימוש בה כמנגנון של השמדה עצמית
ביקורת היא אלימות כלפי עצמך
האם אנחנו צריכים כל הזמן להשתפר? או שאולי המציאות אינה מושלמת
וחשוב שנראה את החסר ונמלא אותו...
זה איכות חיים אחרת, והבדל גדול, בין לשים לב "מה אנחנו לא"
לבין מה היינו רוצים להשלים, למלא, ליצור...

אז מה אני הולכת לעשות?

לשים לב לאיך שאני מדברת, בעיקר, עם עצמי ועם הסובבים אותי
המשאלה שלי היא להצליח להשתמש במילה לא בהקשר הראשוני שלה, היצירתי שלה
תאחלו לי בהצלחה...
ובהצלחה גם לכם
על המילה למה ארחיב בפוסט הבא....

יום ראשון, 27 באפריל 2014

מעמד הר סיני הפרטי שלי ביום הזכרון לשואה ולגבורה




לכל אדם יש רגע מכונן בחייו, שבעיני נדמה כמעמד הר סיני מחודש
יש אנשים (כולל אני) שיש להם יותר מאחד
אחד הרגעים המכוננים  בחיי התרחש לפני תשע שנים
היה זה במחנה מיידנק שבפולין
הייתי חברה במשלחת  "עדים במדים"
זאת משלחת של קציני צה"ל שמגיעה למחנות ההשמדה ועורכת טקסי זכרון
הצוות שלנו היה אחראי לטקס במיידנק
ערב לפני ישבנו עם מפקד הצוות ועשינו חזרות לטקס


אבל שום חזרה לא הכינה אותי לדבר האמיתי
הגענו למיידנק, בכניסה למחנה הורדנו את המעילים, הכפפות, כובעי הצמר
נותרנו עם מדי א' דקים, כומתה, והקצין הראשון בשיירה נשא את דגל ישראל
היה קור של מינוס 11 מעלות

לנו היה חם...
התארגנו לטקס
עמדנו בשלג שהגיע לנו עד הברכיים, תפקידי בטקס היה שירה,
שרתי את השיר של שרית חדד שמע ישראל
שרתי ללא ליווי מוזיקלי, עמדתי מול חברי הקצינים, מול ניצול השואה שהתלווה אלינו,
והבטתי בעיניו של משה קינן, אביו של אביהו קינן ז"ל, שהיה לוחם בפלס"ר גבעתי ונהרג בעזה

שרתי בקול גדול, הרגשתי התעלות, כאילו נפתחו לנו שם שערי שמים
כשסיימתי לשיר ידעתי, שאני אותה יעל, אבל לגמרי אחרת

משהו פנימי עמוק נפתח בליבי
היום אני יודעת שהייתה זאת התבוננות חדשה על נפש האדם, בעיקר של אלה אותם אני מלווה,
האנשים המלווים אותי, ונפשי שלי

שם במחנה במיידנק קיבלתי על עצמי להתייחס אל האחר יותר בהבנה וקבלה
וכמו כל אחת  מהדיברות, כל יום הוא מלאכה לממש את מה שניתן לי שם

ואת מה שבחרתי לקחת מרגע מופלא זה


יום שלישי, 18 בפברואר 2014

אמנות ההקשבה לסיפורי התנ"ך


או מה הכמיהה האנושית אחרי אהבה ושייכות ואיך זה קשור לתנ"ך?

כשהייתי קטנה נהגתי ללכת עם אבי לבית הכנסת, הייתה שם אווירה מיוחדת
כזאת שלא מצאתי בשום מקום אחר
כשגדלתי כבר לא אהבתי ללכת לבית הכנסת
פשוט כי לא הרשו לי לעמוד ליד אבא בתפילה
ואז ניתקתי את הקשר שלי עם בית הכנסת וגם עם התנ"ך

עד אשר חוויתי משבר, חיפשתי תשובות, לא הבנתי מה קרה לחיי...

התחלתי במסע אל תוך נבכי הנשמה שלי
ביקרתי בבודהיזם, למדתי תורות רוחניות, התחברתי לשקט
דווקא דרך רוחניות שאינה יהדות למדתי לאט לאט להתקרב למקור שלי

היהדות

שוב פגשתי כללים נוקשים, הפרדה מכאיבה ואני רציתי להיות שייכת, 
רציתי להרגיש מחדש את הטעם של החיבור למקור
ולפני שש שנים מצאתי את שביקשה נפשי
בקהילה קטנה "ואהבת" בזכרון יעקב
שיש לה רב בוגר השומר הצעיר ואדם יוצא דופן
אלישע וולפין

חזרתי לבית הכנסת 

ללמוד שיעורי פסיכולוגיה ביהדות וגם ללמוד את פרשת השבוע
לאט לאט ובהדרגה חזרתי אל ספר התנ"ך
ושם ניגלה לי עולם קסום, פתאום  יכולתי גם אני לקרוא בתנ"ך
ובעיקר יכולתי גם 

להבין

הבנתי שהתנ"ך  שייך לכולם, לא רק לרבנים ותלמידי חכמים
הבנתי שהתנ"ך מכיל את הכללים המשמעותיים והמוצלחים ביותר
להבנת הנפש, לאימון, לרפואה ולצמיחה
ובעיקר הבנתי שהוא נותן מענה לכמיהה האנושית 

להיות מובן

דרך סיפורי התנ"ך והיכולת שלהם להדהד בתוכי הבנתי המון דברים
על עצמי, על מה שמניע אותי, על הדברים החשובים באמת
ועל היכולת שלי לנהל את חיי תוך שימוש בחכמה קדומה

אז התחלתי לחקור איך כתוב התנ"ך

אני חוקרת למעלה מחמש שנים את סיפורי התנ"ך
אני לומדת את הסודות הטמונים בהם ומלמדת אחרים להשתמש בסיפורים
להתמודדות עם קושי, לריפוי, לצמיחה, להצלחה ולאושר

ופיתחתי את הבייבלתרפיה

אמנות ההקשבה פנימה  באמצעות סיפורי התנ"ך
מסיפור הבריאה  כיצד לברוא מציאות חדשה בחיינו
מסיפורם של תמר ויהודה איך לשנות מציאות גם כשזה נראה בלתי אפשרי
מסיפורו של משה על מנהיגות פנימית
ומסיפורו של יוסף על תקשורת עם התת מודע וחלומות
ועוד אינסוף סיפורים שבכולם אנחנו פוגשים

את עצמינו בדרך אחרת