פרשת השבוע - פרשת פקודי או שבוע של בחירות...

כאשר אני קוראת את הפסוק הראשון של פרשת פקודי, קשה לי שלא להיזכר בשירותי הצבאי ארוך השנים... 

כא אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת, אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל-פִּי מֹשֶׁה

השימוש במילה פקודי מחזיר אותי אל אותה טרנספורמציה שעובר כל אדם עם גיוסו לצה"ל. ביום הגיוס הופך האדם, בעל כורחו, לרכוש צה"ל, העולם שהכיר עד עתה הופך למהות שיש עימה פקודות האמורות ליצור מציאות שיש בה הרבה יותר סדר והרבה פחות פלורליזם. גם בניית המשכן ועצם איסוף השקלים הופך את האדם ממהות אישית קיימת למטבע עובר לבניית המשכן. בניית המשכן תכליתה לזמן את אלוהים לשכון בתוכנו, ולהסדיר את קצב ההתקדמות של בני ישראל במדבר, כפי שכתוב בסוף הפרשה : 

לד וַיְכַס הֶעָנָן, אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד; וּכְבוֹד יְהוָה, מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן.  לה וְלֹא-יָכֹל מֹשֶׁה, לָבוֹא אֶל-אֹהֶל מוֹעֵד--כִּי-שָׁכַן עָלָיו, הֶעָנָן; וּכְבוֹד יְהוָה, מָלֵא אֶת-הַמִּשְׁכָּן.  לו וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הַמִּשְׁכָּן, יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּכֹל, מַסְעֵיהֶם.  לז וְאִם-לֹא יֵעָלֶה, הֶעָנָן--וְלֹא יִסְעוּ, עַד-יוֹם הֵעָלֹתוֹ.  לח כִּי עֲנַן יְהוָה עַל-הַמִּשְׁכָּן, יוֹמָם, וְאֵשׁ, תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ--לְעֵינֵי כָל-בֵּית-יִשְׂרָאֵל, בְּכָל-מַסְעֵיהֶם. 

מכאן שבניית המשכן, כמו גם התרומה, כמו גם בעלי התפקידים יש עימם מהות הנוטלת , לכאורה, את הצביון האישי של האדם, על מנת להתחבר אל צביון קהילתי, עדתי, שיש בו מכנה משותף מחבר והוא מכתיב את קצב ההתפתחות ואת רוח הדברים שבבסיס הקיום שלנו. עיון מעמיק במילים : 

אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת, אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל-פִּי מֹשֶׁה:

מלמד כי על מנת להפוך פרטים בודדים המהווים מספר נתון למהות שיש עימה תכלית, מעבר לתכלית האישית, עניין זה מחייב מפקד. כלומר על האדם להתפקד, דהיינו להיות נוכח, שאם לא כן הוא יהיה נפקד, ההתפקדות הזאת היא העדות לכך שהאדם בוחר להשתייך לעדה, לקהילה שיש לה מכנה משותף ומטרה משותפת, ומרגע התפקדותו הוא לוקח על עצמו את הפקודות, בלשון הצבאית, או החוקים על מנת לאפשר לעצמו להיות חלק מהעדה. ממש כמו שאני אישית חוויתי בשירותי הצבאי, רוב שירותי הצבאי שנמשך 23 שנים חוויתי את השירות כסוג של שליחות, סליחה על המליצה, שליחות לעם ישראל ולמדינת ישראל. וכמו בצבא יש חלוקה לתפקידים, חלוקת התפקידים נועדה לאפשר למנהיגות לבצע את הפרוייקט העצום הזה של בניית המשכן...

עֲבֹדַת, הַלְוִיִּם, בְּיַד אִיתָמָר, בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן.  כב וּבְצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר, לְמַטֵּה יְהוּדָה, עָשָׂה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה.  כג וְאִתּוֹ, אָהֳלִיאָב בֶּן-אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה-דָן--חָרָשׁ וְחֹשֵׁב; וְרֹקֵם, בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן, וּבְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי, וּבַשֵּׁשׁ. 

ועל כל המלאכה פוקד משה ויחד עם זאת ישנם בעלי תפקידים, שברור, לכל אחד מהם, לאיזה גזרה הם שייכים, החלוקה לתפקידים היא ראשיתו של הסדר. והנה אנחנו רגע לפני בחירות, כמהים למשה שיעשה כאן קצת סדר, כמהים לשינוי שיש עימו המשכיות של בניית העדה הישראלית, היה מי שאמר - נלחמים על המדינה...ואני מציעה ביום הבחירות, שהוא יום פקודה שכל אחד מאיתנו ימלא את התפקיד שלו כאזרח ויצביע ורק למען הסיכוי שבית הנבחרים שלנו ישקף בצורה אמיתית את הבחירה של כל אחד ואחת מאיתנו ואת הבחירה שלנו כעם וכעדה...