יום ראשון, 22 בדצמבר 2013

להגיד את האמת שלך...


לאנשים חשוב להגיד את האמת שלהם, 
במקביל הם מתקשים לשמוע את האמת של מישהו אחר
האמת הזאת יכולה להיות כואבת, מפחידה, מטלטלת
לכל אחד מאיתנו יש את הצורך להגיד את האמת שלו
ובו בזמן יש גם את הקושי להקשיב לאמת של מישהו אחר...

אז מה עושים?

האמת היא שהפרה הזאת תהפוך בקרוב, או שכבר הפכה, לסטייק
האמת היא שכשאנחנו אוכלים את הסטייק לא היינו רוצים לחשוב על הפרה
ובטח שלא לראות אותה רועה באחו הקסום
אבל האם הבישול/צלייה משנה את העובדה האמיתית שזאת הייתה קודם פרה ?
נכון, אין זה משנה את המהות האמיתית של הדברים: הסטייק היה פעם פרה

אז מה אני מציעה? לבשל...

בישול הוא מניפולציה על חומרי גלם על מנת שנוכל לאכול אותם
הבישול אינו משנה את המהות האמיתית של חומר הגלם, 
גזר נשאר גזר ולא הופך כתוצאה מהבישול למלפפון...
מכאן שבישול של חומר גלם מאפשר לנו לעכל אותו

כדאי שנעשה אותו דבר עם המילים שלנו

אפשר להגיד את האמת שלנו באופן שהאחר יוכל להקשיב (לעכל) 
איך?
באמצעות "בישול" של המילים שלנו
במקום להגיד אתה/את לא...
אפשר להגיד הייתי רוצה ש....
במקום לשאול למה....
אפשר לשאול איך אני יכול/ה ל...
במקום להגיד המחיר של זה...
אפשר לומר ההשקעה שלך היא...

בגלל זה ספרי בישול נמצאים בראש רשימת רבי המכר

השבוע אתם מוזמנים ליישם את הכללים הללו
ואשמח אם תשתפו אותי בהשפעה של הכללים הללו
על התקשורת שלכם עם אחרים ועם עצמכם...
להתראות בבלוג הבא
יעל



יום רביעי, 4 בדצמבר 2013

שלום וברוכים הבאים לבלוג שלי






אחד הסיפורים האהובים עלי ביותר
הוא הסיפור על יוסף ודיון, שני מרפאים נודעים מימי התנ"ך.
שניהם היו עתירי השגים והצלחות, אך פעלו בדרכים שונות
יוסף היה המרפא הצעיר, ריפא באמצעות האזנה שקטה
דיון, המרפא הקשיש, היה שופט , מוכיח, מתקן ומרפא.
יום אחד לקה יוסף בנפשו והלך לחפש מרפא אצל דיון
בפונדק דרכים בנווה מדבר הוא פוגש נוסע אחר
וזה מבטיח לו שייקח אותו אל דיון
במהלך מסעם המשותף גילה הנוסע ליוסף
כי הוא דיון, האיש שיוסף מחפש
והוא עצמו היה בדרך אל מרפא מצויין ונפלא ששמו:
יוסף...(מתוך הספר "מתנת התרפיה" של ארווין יאלום)

אני אוהבת את הסיפור הזה

כי אני אוהבת סיפורים
כי הסיפור הזה ממחיש בצורה מקסימה את
הדינמיקה שבין מטפל למטופל, בין מורה לתלמיד
לעיתים אנחנו מטפלים ולעיתים מטופלים
לעיתים אנחנו מורים ובו בעת גם תלמידים

ומה שיפה בסיפור

זה שיש מצבים בהם אני מוצאת את עצמי מטפלת בקשיים
שאני עצמי מתמודדת איתם
והמטופל משקף לי עוד זווית להתבוננות 
לפעמים אני מלמדת נושא שהזווית המוצגת ע"י התלמידים
היא חדשה, מרעננת ומעשירה

אז מה רציתי להגיד ?

תודה לכם מטופלי ותלמידי שאנחנו מלווים זה את זה 

במסע המופלא והמורכב הזה שנקרא

החיים